מה היה קורה לו לנסיכות דיסני היתה מותן אנושית?

האתר boredpanda.com החליט על ניסוי: מה היה קורה לו לכוכבות המצוירות שהכרנו היתה מותן בהיקף אנושי? התוצאות לפניכם. מפתיע להיווכח כמה טבעי ואנושי נראה דווקא המותן המוצר, שהתרגלנו אליו, עד כדי כך שהמותן האנושי נראה כאילו הדמויות סובלות מהשמנה ניכרת. והרי זה בדיוק מה שמזעזע. הציורים המתוקנים האלה ממחישים בהצלחה, איך אידאל יופי בלתי אנושי משתרש ונתפס כטבעי, גם אצל מי שמגדירים עצמם כפמיניסטיים. במציאות, מותן מוצר כמו של נסיכות דיסני, אינו משאיר מקום לאיברים הפנימיים ההכרחיים.

 

 

אמנם, גם לגברים מוצג לרוב מודל אנימציה בלתי טבעי  של שרירים אל אנושיים, כל דמות של גיבור על תוכיח זאת. שרירים נתפסים כטבעיים ולא תוצאה של עבודה קשה ומייסרת. עם זאת, לגברים לנצח יהיה ארסנל רחב ומגוון של דמויות להזדהות איתן, בעוד שנשים מוגבלות לרוב לתפקיד האהובה, הבודד והנצחי, אפקט שבקהילה הפמיניסטית זכה לכינוי "אפקט דרדסית": ארסנל שלם של דרדסים גברים שלכל אחד אפיון אינדיבידואלי (בר כוח, בר מוח, קונדסון, ביש גדא וכו'), לעומת דמות נשית אחת שכל אפיונה מתמצה בזה שהיא אישה .

סופרמן: מודל אל אנושי

אפשר להתנחם לפחות בעובדה שלדרדסית היה מותן מתרחב, זהה לשל אחיה הגברים:)

 

דרדסית: מותן מתרחב

 

פניה אישית לקוראים ולקוראות: אהבתן את הפוסט? רוצים עוד? מאמינות בחינוך והעצמה של גוף, מגדר ומיניות? ע' קווירית מחלק ספר פרי עטו, הרצאות, פרטי אספנים ומזכרות של ע' קווירית בקמפיין מימון המונים לפעילותו, אל תישארו אדישים, נותרו ימים ספורים בלבד, הצטרפו עכשיו!

הכפילה של הומר סימפסון

עפ"י גוגל התמונה המצורפת היתה הזוכה לכאורה בתחרות "כפילים" של הומר סימפסון. חביב או מבזה? כל מי ששאלתי היתה תמימת דעות שהתמונה לעגנית ומבזה אבל מה מבזה באנושיות שפורצת פתאום מגוף "חסר צורה" שלפתע אנחנו מזהים בו משהו מוכר ומעורר חיבה? במקרה הזה מדובר בדמות איקונית ואהובה כבר יותר מעשרים שנה, שהצליחה להפוך כל תכונה שלילית וסטריאוטיפית של עצלנים ואכלנים לנלבבת ומעוררת הזדהות אם לא אהדה. ואם זה מבזה או פאטופובי במקור, מדוע שלא ננכס את זה לעצמנו מחדש והפעם באהבה? יש גם משמעות לעובדה שהתמונה היא בבירור של תצלום עצמי, ועל כן התוצאה נדמית כמבט עצמי פעיל והומוריסטי שבעלת הגוף שותפה לו.
ועוד לא דיברנו על הרעיון שבגוף הנשי מתגלמת דווקא פניו של דמות גברית, ועוד כזו של slob כאילו הפנים האלה משקפות, באופן מבדח גם את התכונות ה"אמיתיות" של הגוף בו הם מתגלמות ומקשרות תכונות, שעפ"י המסורת שמורות רק לגברים, גם לנשים. כך או כך, הסדרה מצחיקה לפרקים, אך קווירפובית למדיי (תודה לליהי נודלמן על הרעיונות).