גברים התבקשו לצייר ואגינות והתוצאה משעשעת

המטרה: מחאה, האמצעי: ציור ואגינות ע"י גברים. האתר mic.com ערך ניסוי במסגרתו התבקשו גברים לצייר את איברי הרבייה הנשיים. רובם התמקדו בואגינה עצמה. המטרה היתה להמחיש את חוסר הידע של גברים, שמהווים את מרבית המחוקקים ומקבלי ההחלטות, לגבי נשים. התוצאה לשיפוטכן (לחסרי הידע: שרטוט רפואי של ואגינה מובא בסוף).

 

ארץ "שום איש"

 

"חור לשתן" pee hole

Untitled2

"חור לתינוק" baby hole

Untitled

"vagina bottom"

ym040ucip23n9rtcqzh1xwq29rlv7jxqlwx8tqecnazt3qbprcua4yofxdfetnrx

 

ולסיכום, היצירה המפורטת הבאה:

Untitled3

בסרטון המלא שמתעד אותם הגברים אינם מסתירים את מבוכתם מהמשימה:

נבוכים גם? הנה שרטוטים רפואיים של הואגינה ואיברי הרבייה הנשיים:

Female_anatomy_frontal_he

images

 

ואחרון לשם ההשוואה – וואגינה שציירה אישה, מתוך הקומיקס "וג'יינה פלאואר" של יערה רוזבליט:

2985852168

 

כותבת הפוסט אינה יודעת איך נראית ואגינה. רוצים לעזור לה? היכנסו לקמפיין מימון ההמונים שפתחתי ובחרו את אחת המתנות המרשימות!

 

(וברצינות, חיבבתם את הפוסט? רוצות עוד? מאמינות בחינוך והעצמה מגדרית? ע' קווירית מחלק ספר פרי עטו, הרצאות, פרטי אספנים ומזכרות של ע' קווירית תמורת תמיכה בפרוייקט הצטרפו עכשיו!)

הכפילה של הומר סימפסון

הכפילה של הומר סימפסון

עפ"י גוגל התמונה המצורפת היתה הזוכה לכאורה בתחרות "כפילים" של הומר סימפסון. חביב או מבזה? כל מי ששאלתי היתה תמימת דעות שהתמונה לעגנית ומבזה אבל מה מבזה באנושיות שפורצת פתאום מגוף "חסר צורה" שלפתע אנחנו מזהים בו משהו מוכר ומעורר חיבה? במקרה הזה מדובר בדמות איקונית ואהובה כבר יותר מעשרים שנה, שהצליחה להפוך כל תכונה שלילית וסטריאוטיפית של עצלנים ואכלנים לנלבבת ומעוררת הזדהות אם לא אהדה. ואם זה מבזה או פאטופובי במקור, מדוע שלא ננכס את זה לעצמנו מחדש והפעם באהבה? יש גם משמעות לעובדה שהתמונה היא בבירור של תצלום עצמי, ועל כן התוצאה נדמית כמבט עצמי פעיל והומוריסטי שבעלת הגוף שותפה לו.
ועוד לא דיברנו על הרעיון שבגוף הנשי מתגלמת דווקא פניו של דמות גברית, ועוד כזו של slob כאילו הפנים האלה משקפות, באופן מבדח גם את התכונות ה"אמיתיות" של הגוף בו הם מתגלמות ומקשרות תכונות, שעפ"י המסורת שמורות רק לגברים, גם לנשים. כך או כך, הסדרה מצחיקה לפרקים, אך קווירפובית למדיי (תודה לליהי נודלמן על הרעיונות).