"מזינה לדוקטור הו" או "האם זה לסבופובי להתנשק עם לטאה?"

doctor-who-series-8-episode-1-deep-breath-jenny-vastra

הכירו את מאדם ווסטרה, אשת-לטאה עתיקת יומין הנשואה למשרתת שלה. ב"דוקטור הו" התייחסו באירוניה עצמית לרעיון המופרך בכוונה הזה. אם לא דיי בו, מסתבר במהרה שמאדם ווסטרה אינה אלא האדם "האמיתי" מאחורי שרלוק הולמס. כן כן, שרלוק הולמס בגרסת "דוקטור הו" הוא לטאה יפיפיה וחובבת נשים, ביחד עם ג'ני, המשרתת שלה, הן נלחמות בפשע ומהוות זוג רומנטי מפתיע.

ברצף אופייני של דיאלוגים הומוריסטיים כובשים, השתיים מקניטות זו את זו ומפלרטטות ("את לא צריכה לפלרטט איתי, אנחנו כבר נשואות" נוזפת ג'ני בווסטרה), כולל גם משפטים שאם נודה על האמת, לו נאמרו בפי גבר היו מתפרשים כהטרדה. כך למשל, מאלצת ווסטרה את ג'ני לדגמן עבורה בפוזה אצילית, כשהיא מעמידה פנים שהיא מציירת אותה, אך בפועל עובדת על עוד מקרה בלשי. הן הופיעו לראשונה בעונה השישית של הדוקטור ב-2011 ומאז נפל בחלקן הכבוד לקבל את פני הדוקטור המתחדש. "אני לא יודעת מה את מוצאת בי" אומרת ווסטרה, ברגע לא אופייני של פקפוק עצמי, אבל אז היא מצליפה באויב בעזרת לשון הזיקית ארוכת המטרים שלה, וג'ני מחייכת. כאילו יש צורך לפרש את הרמז הנסתר, הוא נוגע לכישורי העינוג האוראליים של לשון כזו. כך מלהטטים הכותבים בין אמירה חצופה להיתממות מוחלטת.

הזוג הנשוי הזה נולד בסרטונים קצרים, בני דקות ספורות, שתפקדו כקדימונים לסדרה עצמה. שיאו של הקשר בנשיקה צרפתית של השתיים, בפרק הראשון של העונה ה-8, בו מתחלף הדוקטור (ממאט סמית' לפיטר קבלדי). ה"נשיקה" צולמה בקלוז אפ, שודרה באוגוסט 2014 ועוררה תגובות צפויות. למען האמת, זו איננה נשיקה, לכאורה ווסטרה רק מנשימה את ג'ני שנגמר לה האוויר, אך התמונה אינה משאירה כל מקום לדימיון. הכפילות נוחה לכולם: לכאורה היתה נשיקה, אבל בפועל ניתן להתממם ולהכחיש אותה. הטקטיקה המסוייגת הזו, של להסוות נשיקה כפעולה תמימה מקרית, מזכיר מאוד מאוד טקטיקות שאיפיינו בזמנו את "זינה, הנסיכה הלוחמת", כאשר המגע בין זינה וגבריאל הוגבל רק לתירוצים כמו עלילתיים, למשל הנשמה מפה לפה או נשיקה עמוקה כאשר זינה שבויה בגוף של גבר. התוצאה שבתה את דימיוני ואת דימיונן של רבות (ורבים). דווקא ברמיזות התמידיות, בקונוטטיביות הבלתי נגמרת, התחושה שנוצרה היתה שמשהו גדול מכדי להציגו בתמונות או לאמר אותו במפורש, נמצא כל העת ברקע. זאת בעוד שהסדרה "ל' וורד" ("ישנן בנות") כשלה בסצנות מין מפורשות מדיי אך נטולות כל אפיל.

 

drwho
נשיקה במסווה של הנשמה מפה לפה
Quest2
הנשיקות ב"זינה" – כרוניקה של "כמעט" נצחי ומתסכל

hqdefault

אבל "זינה" היתה פורצת דרך לתקופתה, שני עשורים תמימים חלפו מאז עלתה לאוויר. היא היתה תקדימית כי שודרה בלב המיינסטרים. הרמיזה איפשרה להכחיש שמדובר בקשר להט"בי, ובה בעת לקיים אותו ללא הפרעה. השימוש של "דוקטור הו" בטקטיקות ההסתרה כאלה כיום הוא מעט פחדני, ייתכן גם נצלני לצרכי רייטינג, אולי אפילו להט"בופובי, ומצד שני הקריצה הזו היא נעימה מכדי שלא נתענג עליה. הכותבים מלהטטים בחן בין רמיזות בוטות להיתממות מקסימה והתוצאה שובה.

לזכות השחקניות יאמר שאינן מכחישות את הקשר הלסבי בין הדמויות. את ג'ני הצעירה מגלמת השחקנית קתרין סטיוארט (עם נקודת חן סטייל סינדי קרופורד), ואילו את ווסטרה מגלמת ניב מקינטוש הסקוטית, שיופייה מתפרץ גם מבעד לאיפור הכבד. היא התראיינה ממושכות לפני כשנה על הגאווה, תרתי משמע שהתפקיד מסב לה, והפידבקים החיוביים שקיבלה מלסביות שניגשו אליה. הסדרה היתה אף מועמדת לפרסי גלא"ד של הקהילה הלהט"בית, על הנשיקה המדוברת).

images (11)
השחקנית ניב מקניטוש ללא איפור ובתפקיד מדאם ווסטרה

אני רגילה לחשוב על "דוקטור הו" כעל סדרה נועזת ואף פורצת דרך מבחינת מיניות, למרות שסדרות בוטות כמו "דם אמיתי" או "ספרטקוס" השאירו אותה הרחק מאחור, היא עדיין הסדרה הפוליאמורית כמעט יחידה שעולה בדעתי. נדמה שדוקטור הו מקדמת בטבעיות רעיון של ריבוי בני זוג. תרחיש כמעט קבוע הוא שהמלוות של הדוקטור מתאהבות בו, לרוב כשמקביל ממשיכות להחזיק בן זוג אנושי מכדור הארץ, הקונפליקט נמשך עונות ארוכות מבלי שקשר אחד יבטל את האחר. גם הרבה לסביות והומואים נקרים בה, על הדרך, כדמויות משנה אקראיות והתוצאה היא סדרה ביסקסואלית כובשת. התחושה בגדול היא שכחלק מפריצת גבולות הזמן והחלל במסעות הדוקטור, גם פתיחות מינית היא עניין שבשגרה. יש אולי גם לציין שהמדובר בסדרה אירופאית בריטית, היכן שלכאורה לפחות, הסבלנות המינית רבה יותר מבאמריקה השמרנית (או כך לפחות הצהירה פעם קתרין דנב, כשנשאלה על תפקיד לסבי שגילמה לפני עשורים).

"דוקטור הו" מובאת בשידורים חוזרים נצחיים, אם לא ביס אז בערוץ  BBC 32 בממיר, כאן תמצאו את שמות הפרקים בהם מופיע הזוג ווסטרה את ג'ני (לרוב בליווי סטרקס, עוד דמות כובשת) ופה את כל העונות מתורגמות לעברית. כך תוכלו לעקוב וליפול בקסמי הזוג המוזר. צפייה מהנה.

===
הכותבת היא מרצה למיניות ומגדר בקולנוע פופולארי. למידע על הרצאות.
לסיוע אקדמי בכתיבת עבודות לאוניברסיטה בקולנוע ומגדר צרו עימי קשר: d_tv25@hotmail.com

ג'וני ואבירי הגליל: גברים אנוסים

Untitled

עכשיו יכולה להתוודות שבמקור "ג'וני ואבירי הגליל" עוררה בי רתיעה, ובגלל זה הבטתי בה רק בחצי עין, ואלמלא הזדמן לי לדבר עם יוצרה ולקבל הזמנה אישית לצפות בה אולי הייתי מפספסת אותה לחלוטין. בדיעבד אני ממליצה עליה בפה מלא לצפייה, לכל מי שמגדר וסקס ישראלי מעניין אותו.

בהתחלה נדמה היה שהסדרה מנסה (ומצליחה) להגיע לשיאים חדשים בתחום הסצנות המיניות שצולמו בארצנו. מטרה זו היתה מפוקפקת בעיניי, כי איש לא חושב על המחיר שנדרשים לו השחקנים (ולרוב השחקניות) בסצנות כאלה. אפילו פמיניסטיות מושבעות נוטות להזדעזע מ"זנות מתועדת" (פורנו) אבל לקבל כמובן מאליו סצנות סקס ב"משחקי הכס" או "ישנן בנות". סצנות כאלה תמיד גובות מחיר מהמשתתפים והמשתתפות.

לא כל מי שמזמינה נער ליווי היא חטובה, או מריחה טוב. היה ספק שהסדרה מודעת עד תום להשלכות של זנות כי הסדרה נקטה בתחילתה טון קליל ובנוסף היתה לא אחידה ברמתה וכללה לעיתים סצנות לא משכנעות (למשל: נער ליווי נשלח אל ביתה של לקוחה בהפתעה וללא תיאום. תסריטאי סביר היה תוהה מה אם בן משפחה או סתם אורחים היו אותה שעה בבית?) סצנת סקס עם חדירה של אישה לגבר (אושרי כהן) היתה נועזת אבל קדמה לה שיחה יומרנית שחשפה שמרנות בבסיסה. מעל לכל היתה התחושה הלא נעימה שזנות מוצגת כעניין כיפי, ועוד כזה שנערה בת עשרה היא המנהלת האדמיניסטרטיבית שלו, שערורייה.

אבל אט אט, ככל שמתרבים הקשיים שג'וני נתקל בהם במקצועו החדש, נכנסה לי הסדרה ללב וסצנת חלום צה"לית עם קצין נפגעים כבר שבתה את ליבי בלי שתכננתי ("ולבכות?" שואל-תובע קצין הנפגעים את הודיה שאינה מצליחה לחלץ מעצמה ולו דמעה למשמע מות בעלה). כנ"ל סצנה בה נשאב אושרי כהן במלואו לתוך ואגינה של לקוחה ומוצא עצמו במים הרטובים. עם כל פרק גאה הטעם המר, החמוץ, של עבודת הליווי של הגברים, וכשג'וני מגשים ללקוחה אלימה (מירב גרובר) פנטזיה, עם דמעות בעיניו, כבר לא נשאר מקום לספק שהעבודה החדשה המיתה משהו בתוכו.

בסופו של דבר הסדרה היא מעניינת ואף חתרנית, לא מעצם העיסוק הישיר בסקס אלא כי היא נוגעת בעצב חשוף  ונותנת תחושה שהיא אומרת אמת יוצאת דופן על גברים בסקס: לא עוד מכונות מין חסרות רגש, אלא בני אדם בשר ודם שנפגעים מחיפצון והזנייה, וברגע שמראים גברים נפגעים, מי יפקפק עוד בפגיעה שנשים נפגעות? גם אם זנות היא מקצוע לגיטימי (עניין הנתון לדיון כואב) הרי שהיא באה עם מחיר, ובמחיר הזה עוסקת הסדרה בסופו של דבר, או כמו שמספר היוצר, דני רוזנברג:

"יעבור עוד זמן במהלך עלילת הסדרה עד שג’וני יפסיק לשטות בעצמו ובאחרים ויקבל אחריות מלאה על בחירותיו. בדרך  הוא יפגע בכל היקרים לו ויאבד את אמונתה של הודיה אהובת ליבו. רק בסיום העונה, לאחר שהשאיר מאחוריו אדמה חרבה, לאחר שהרס לחלי את הסיכוי לאהבה ולקח לה מבחינתה את הבית, לאחר שגרם לכל חבריו להיפגע אנושות ולאחר שגרם להודיה לראות אותו במערומיו, רק אז נראה שהוא מתעורר. הבחירה האחרונה שלו, להציל עבור הודיה את המטע, היא אולי הבחירה היחידה ה”אבירית” באמת במהלך העונה".

עוד ניתן לצפות בסדרה  ב-VOD  YES בחינם, אז אם אתם בסביבה אולי תקדישו לה מבט.

*הכותבת היא מרצה למין ומגדר בקולנוע פופולארי. למידע על הרצאות.
לעזרה אקדמית בכתיבת עבודות בקולנוע ומגדר צרו עימי קשר: d_tv25@hotmail.com

 

 

חוברת צביעה של נסיכות חזקות

כשבנה בן השלוש נשבע לא לבכות בגלל ש"גיבורי על אינם בוכים", הגיבה הקומיקסאית ליניאה ג'והנסון ביצירת חוברת צביעה מיוחדת של גיבורי על רגישים. היה זה אך מתבקש שתיצור כעת חוברת המשך שתציג נסיכות במגוון סיטואציות "גבריות" לכאורה, הכל בשם הגמשת גבולות המגדר וניפוץ תבניות וסטריאוטיפיים מגדריים.

דווקא הרתיעה הראשונית של ילדים מעבודותיה המאתגרות מגדרית, גרמה לג'והנסון לדבוק במטרתה ולייצר עוד ועוד איורים שישברו את תפקידי המגדר. לדבריה, ליבה נשבר על שבגיל כה צעיר הם כבר שבויים בסטריאוטיפים, בת נמדדת על פי יופיה, בן נמדד על פי חוזקו וילד לבוש שמלה הינו מחזה משפיל.

את הטמעת המסרים השלייים והמקובעים של תפקידי המגדר היא מייחסת בין היתר לסרטי דיסני, בהם זיהתה לדבריה חד מימדיות של הדמויות הנשיות וחלוקה קבועה בין גיבורות יפיפיות טובות ומכשפות מכוערות ומרושעות. דווקא המכשפות הינן דמויות חיוביות יותר להזדהות, בעיני ג'והנסון.

חוברות הצביעה שיצרה של "הנסיכות הסופר חזקות", נועדו להעניק לנסיכות עומק ורבדים נוספים מלבד יופי. לדבריה, החוברת אינה מיועדת לבנות בלבד, נהפוך הוא, שאיפתה היא שילדים וילדות יוכלו לאמץ גיבורים מהמין השני, מבלי שזה יחשב ליוצא דופן. תחזיקו לה אצבעות.

להורדת החוברת המלאה

אודות החוברת

*הכותבת היא מרצה למגדר ומיניות בתרבות וקולנוע פופלארי. למידע על הרצאות קרובות.

 

snow white

superhero princess

דרך: www.huffingtonpost.com איורים: ליניאה ג'והנסון

**אהבתם.ן? שתפו או תמכו בסכום סימלי וקבלו מחזיקי מפתחות פוליטיים מרהיבים.
לתמיכה במסגרת פרוייקט הדסטראט לתמיכה בפייפל: d_tv25@hotmail.com

11896128_1026893170664891_7928209687385738941_n

גופים נחשבים: חוברת צביעה ייחודית של גיבורי על בגרסה הרכה והרגישה

כשבנה בן השלוש נשבע לא לבכות בגלל ש"גיבורי על אינם בוכים", הגיבה הקומיקסאית ליניאה ג'ונסון ביצירת חוברת צביעה מיוחדת. כן, גיבורים בוכים לפעמים. הם ממש כמונו. טוב, כמעט.

איור: Linnéa Johansson

"אני יודעת שהוא ילד רגיש", אומרת ג'ונסון, 29, על בנה, "ואני רואה אותו מתאים את עצמו לאט לאט לתבנית המגדר. כואב לי לראות אותו בולע ומחניק את רגשותיו. הרעיון שבנים אינם יכולים להיות פגיעים הוא בולשיט". אומרת ג'ונסון וכך גם כתבה בבלוג שלה.

The notion that boys can't be vulnerable is
איור: Linnéa Johansson / Via limpan.org

"כציירת קריקטורות ומעריצה גדולה של קומיקס בעצמי אני יודעת שגיבורי על הם למעשה דמויות מורכבות ואמוציונליות", הוסיפה המאיירת, "הבעיה היא שבגרסאות הילדים מראים רק את הגרסאות האגרסיביות והאלימות שלהם. קומיקס מלמד את ילדינו מגיל צעיר שהרגש היחיד שמותר להחצין הוא כעס".

כיום, כל אחד יכול להוריד את יצירותיה, שבתחילה חלקה רק עם בנה הבכור כספיאן. ביצירות ניתן לראות את גיבורי העל כשהם אופים עוגיות או נהנים מרוך של גור חתולים:

 איור: Linnéa Johansson

 ספרה של ג'ונסון מציג את הגיבורים נהנים מזמן איכות ביחד עם בני משפחתם.
Johansson's book shows superheroes enjoy spending quality time with their families.
איור: Linnéa Johansson / Via limpan.org

ואפילו כשהם מעריכים שמלה יפה:

And they know how to rock a dress.

איור: Linnéa Johansson / Via limpan.org

גיבורי העל שלה אפילו הולכים לשירותים!

Superheroes also poop. Because, you know, everyone poops.

איור: Linnéa Johansson / Via limpan.org

ג'ונסון היא שבדית במקור אשר מתגוררת כיום בנורווגיה. עבודותיה התפרסמו בכל רחבי סקנדינביה וכעת היא מאמינה שגם ילדי אמריקה ירוויחו מהצפייה בגיבורי העל שלה מבלים מחוץ לתפקידם המגדרי והסטריאוטיפי.

Johansson, who is from Sweden but lives in Norway, has been seeing her work spread across Scandinavia.

תמונה: Courtesy of Linnéa Johansson

ילדים אפילו חולקים איתה את יצירותיהם המקוריות:

תמונה: Courtesy of Linnéa Johannson

תמונה: Courtesy of Linnéa Johansson

 כעת, מתכננת ג'ונסון להרחיב את המנעד המוצע לילדים ולהוסיף לגיבורי העל הרגישים גם ארסנל של נסיכות עוצמתיות.
Next, Johansson plans to make powerful princess-themed drawings to give kids even more variety.
איור: Linnéa Johannson

המאיירת המוכשרת אף מאמינה שהקומיקס שלה הגיע לבנה בדיוק בזמן. "אני חושבת שתפסתי אותו ברגע המדוייק שבו הוא עמד להיסגר רגשית", היא אומרת, "אני מקווה שהצלחתי לשמור את הדלת שלו מעט פתוחה".

להורדת חוברת הצביעה של ג'ונסון הקליקו כאן.

דרך: buzzfeed איורים ותמונות: ליניאה ג'ונסון

קטועי גפיים מצחיקים

קטיעת גפיים היא משהו שמקובל לייחס לטרגדיה, אבל לאנשים שתראו בתמונות הבאות יש חוש הומור בריא ורוח ספורטיבית והם בחרו להצטלם במגוון מצבים היתוליים החושפים לעין את נכותם, כמו גם את חוש ההומור שלהם.

מעבר לתוצאה המשעשעת יש למקבץ התמונות הללו גם ערך חברתי, הוא גואל את הנכויות מההשתקה וההסתרה שמקובל לעטוף אותן בהן. זו "יציאה מהארון", אם תרצו,  שמראה שאין קשר בין נכות וחוש הומור בריא וכי מילים כמו "בריא" ו"ספורטיבי" ניתן לייחס גם לקטועי גפה ונכים, שחלקם כפי שמופיע בתמונות, נראה פעיל וגמיש פי כמה מכותבת שורות אלה, השלמה בגופה פחות או יותר.

בתמונות הבאות תראו אנשים מצחיקים צוחקים על עצמם, ובמקביל, על הדרך, עושים שירות חשוב להסברה ומודעות, בעיקר כי אלה אנשים שהיינו שמחים לבלות בחברתם, ולא היינו רוצים שבעיות נגישות כאלה או אחרות ימנעו זאת מאיתנו.

Snow Shark | 21 Amputees With A Sense Of Humor

earthporm

 

One Foot In The Grave | 21 Amputees With A Sense Of Humor

earthporm

 

Buried In The Sand | 21 Amputees With A Sense Of Humor

earthporm

Lego Leg | 21 Amputees With A Sense Of Humor

earthporm

 

Gone To The Market | 21 Amputees With A Sense Of Humor

earthporm

 

Dolphin Tattoo | 21 Amputees With A Sense Of Humor

earthporm

 

I'm With Stumpy | 21 Amputees With A Sense Of Humor

earthporm

Leg Lamp Halloween Costume | 21 Amputees With A Sense Of Humor

earthporm

Bone Legs | 21 Amputees With A Sense Of Humor

earthporm

Gingerbread Man And Leg Lamp Halloween Costumes | 21 Amputees With A Sense Of Humor

earthporm

Flamingo Amputee Costume | 21 Amputees With A Sense Of Humor

earthporm

Prosthetic Leg Table | 21 Amputees With A Sense Of Humor

earthporm

Captain Morgan | 21 Amputees With A Sense Of Humor

earthporm

Shark Tattoo | 21 Amputees With A Sense Of Humor

earthporm

Stewie Tattoo | 21 Amputees With A Sense Of Humor

earthporm

Captain Morgan | 21 Amputees With A Sense Of Humor

earthporm

Funny T-Shirt | 21 Amputees With A Sense Of Humor

earthporm

*הכותבת היא מרצה למיניות, גוף ומגדר בקולנוע ותרבות פופלארית. למידע על הרצאות קרובות.

דרך: sliptalk

גלידה בטעם מחזור: לא מה שחשבתן

הצעקה האחרונה בתחום האכילה הרגשית מגיעה מאוקלוהמה. פרקר ג'ונס, סטודנטית בת 21, עיצבה טעמי גלידה מיוחדים לזמן מחזור ו-PMS. התוצאה לפניכן.ם:

So here are some potential ice cream flavours for PMS sufferers.

תמונה: behance.net

"הרעיון לייצר מארזי גלידה היה של אחד הפרופסורים בבית הספר" מספרת פרקר. היא העלתה בעצמה את הרעיון להתאים אותם לזמן המחזור של נשים, זמן בו רבות זקוקות לפעמים לנחמה. כל מארז גלידה קיבל סלוגן מיוחד שהותאם לו, והכותרת הראשית שנבחרה היתה "PMS – הגלידה שמבינה אותך."

They were invented by Parker Jones, a 21-year-old college senior who's currently at school in Oklahoma.
תמונה: behance.net

הטעמים מגוונים ולכל אחת שם ייחודי. למשל הגלידה בטעם תות שדה קבלה את התווית "אני חושבת שאני הולכת למות", טעם אחר את "אל תתקרבו אליי" ו"אני חושבת שאני צריכה עוד שוקולד-מנטה" מעטרת כמובן את הטעם שוקולד-מנטה.

At present, this is just an idea for packaging. Albeit a pretty genius one.

You can check out some of Parker's other designs here.

 behance.net

"לי אישית אין לי מושג בייצור גלידה" אומרת ג'ונס "אבל אם יש מי שמעוניינת להצטרף למזימה ולממש את הרעיון, אשמח לעזור, אחרי הכל, מי היה מוותר על הזדמנות לעצב ולאכול גלידה למחייתו?"

She said:

 תמונה:boredpanda.com

"זה בעיקרו עיצוב דפוס לקמפיין דימיוני, אבל אולי יום אחד תהיה לי הזדמנות להשתמש בהומור כדי ליצור מוצרים אמיתיים שיתפסו את מקומם על המדפים או במקרה הזה, בפריזר."

behance.net

behance.net

 כדי להתרשם עוד מעיצוביה של פרקר ג'ונס בקרו כאן.
(דרך: buzzfeed)

*הכותבת היא מרצה למגדר ומיניות בתרבות וקולנוע פופלארי. למידע על הרצאות קרובות.

אהבתם.ן? עזרו לע' קווירית לצאת לחופשי משיקולי פרסום מסחרי. שתפו שתפו שתפו או רכשו בסכום סימלי ואת מחזיקי המפתחות הקוויריים השקופים המרהיבים בייצור בלעדי עם כל תמונה שתרצו! לתמיכה במסגרת פרוייקט הדסטראט, לתמיכה בפייפל: d_tv25@hotmail.com
11896128_1026893170664891_7928209687385738941_n

 

המחזור החודשי בצילומי אמנות קונספטואלית מרהיבים

 ג'ן לואיס מציגה את עצמה כאמנית קונספטואלית של המחזור הנשי. הפרויקט שלה "Beauty in Blood" מציג מיקרו-צילומים העוסקים בהחצנת המחזור החודשי שבדרך כלל ולמרות הכל, מקובל שהוא נשאר ברובו נסתר ומוסתר מעין, כפי שיעיד הדיו הכחול בפרסומות לתחבושות הגייניות.

באתר של לואיס תוכלו לצלול באדום אדום הזה וגם בגוונים אחרים. התוצאה מדהימה עד מהפנטת, חושפת טקסטורות ומרקמים פילאיים ומעניקה לווסת יופי והדר שאינם מובנים מאליהם.

 

 

burst

 Menstrual Designer: Jen Lewis, Photographer: Rob Lewis

cottonMenstrual Designer: Jen Lewis, Photographer: Rob Lewis

cell

Menstrual Designer: Jen Lewis, Photographer: Rob LewistreeMenstrual Designer: Jen Lewis, Photographer: Rob Lewis

Blood & Bubbles, 2013

Fire & Brimstone, 2013

Spiral Slow-mo, 2013

The Ribbon Rose, 2013

Tree, 2013


The Crimson Wave

[אהבתם? שיקלו לתמוך בע' קווירית וקבלו בתמורה מחזיקי מפתחות קוויריים מרהיבים!
לתמיכה במסגרת פרוייקט הדסטראט]

dont call me sweety

דרך: huffingtonpost תמונות:  Menstrual Designer: Jen Lewis, Photographer: Rob Lewis

 

נשים לבנות אינן יכולות (תגובה לליהי יונה על הקליפ של ריהאנה)

1935950-5

טור של ליהי יונה על הקליפ האחרון של ריהאנה (Bitch Better Have My Money) עורר דיון סוער בימים האחרונים ואף זכה כבר לפארודיה לעגנית. יונה מציעה לנשים ללמוד מאלימות ולמה אלימות נגד נשים לבנות, כחלק מההתקוממות נשים שחורות, היא הכרחית. במובן הזה, הקליפ האלים במיוחד בו נראות נשים שחורות מתעללות בלבנה הוא חגיגה של שחרור בעיניה. או כמו שיונה כותבת: "אני בסדר שחלק מהאלימות בקליפ מופנית כלפי אשה לבנה".

 

הקליפ של ריהאנה מהפך מעיים, לא פחות ובחרתי שלא לצפות בו שוב, גם לא למען פוסט זה. נטען שריהאנה ביימה אותו בעצמה וספק אם במאי לא מיומן מסוגל להוציא יצירה ריאליסטית מצמררת כזו שלא מביישת את טרנטינו, המוזכר פה בכוונה.

מוצדקת או לא, העמדת נשים לבנות במוקד האחריות ועל המוקד בכלל בכל הקשור לזכויות שחורים היא לא דבר חדש. ראינו אותה כבר ביצירות ידועות שעסקו בזכויות שחורים בארה"ב. זאת בזמן שהגברים הלבנים חומקים כמעט לחלוטין מתחת לרדאר האשמה.

למשל ב"היירספריי" המחודש (מ-2006) מישל פייפר ובתה המסיימות את הסרט חבוטות בכל מובן, גם זה הפיזי. ב"העזרה" (2011) הדמות הנשית הגזענית מואכלת בצואה, במה שאמור להיות הפאנץ' ההיסטרי, של הסרט המתיימר לעסוק בזכויות אדם. שני הסרטים מתרחשים בשנות ה-60, עשור לפני התעוררות המהפכה הפמיניסטית, ועדיין הנשים הלבנות הן אלה שמשלמות בהם את מחיר הגזענות, במקום הגברים הלבנים.

מוסר ההשכל הוא כמה קל לשנוא ולהסית נגד נשים. כבר היה מישהו ציני שאמר שקל יותר לארגון פתה למען זכויות בעלי החיים, להפוך דווקא נשים לובשות פרוות לשעירות לעזאזל (תרתי משמע) מאשר לפנות נגד חבורות אופנוענים גברתניים לובשי עור או שליטי בדס"מ. נשים לובשות פרוות הותקפו ברחובות כמעט עד מוות כתוצאה מהקמפיינים הללו נגדן. קל לשנוא ולהסית נגד נשים. גם כשאמצעי התעשיה והייצור לא באמת בשליטתן.

אי אפשר לנתח את הקליפ של ריהאנה מבלי להתייחס למיתוס על האיבה התמידית השוררת בין נשים שאותו מזינה ההגמוניה. אז איך נמסחר את מאבקן של שחורות? נהפוך אותו לקט פייט מדמם ובכך נעקר בעצם את חתרנותו.

באקטיביזים של ימינו בולטת הפיכת מאבקים צודקים לפנימיים, כך למשל מאבק הלסביות, הטרנס והבי הפך למאבק בהומואים, ההפגנות נגד פונדקאות להומואים, בעוד סטרייטים ממשיכים בה באין מפריע היא תופעה מדכדכת ממיטב המסורת של הפרד ומשול. גם הקליפ האחרון של ריהאנה הוא כזה.

יונה משתמשת ביצירה של טרנטינו כדי להמחיש כוחה וחשיבותה של אלימות. אלא ש"ג'אנגו חסר מעצורים", אותו היא מזכירה, הוא סרט עם דמות ראשית שחורה מחוקה וחיוורת שהדמויות הלבנות המשניות מאפילות עליה בכל מובן. זהו גם סרט שהאישה בו מסומנת בשתיקתה, למרות המודעות לסמליותו של הדיבור כמבטא חופש. ומעל לכל זהו סרט של גבר לבן, כך ששוב אלה יוצאים נשכרים על חשבונן של הנשים לבנות ושחורות גם יחד. עולם כמנהגו נוהג.

*הכותבת היא מרצה למיניות, גוף ומגדר בקולנוע ותרבות פופולרית. למידע על הרצאות קרובות. לסיוע אקדמי מקצועי בכתיבת עבודות בקולנוע ומגדר: academic-rescue@hotmail.com.

וונדר וומן בשיבה טובה

 

עבודות אלה של האמן הצעיר ג'ייסון בראד ירמוסקי מספקות הצצה מרגשת לגוף המזדקן, הנמצא אולי בקמילתו. לדבריו, תפקידן לעסוק במתח הפיזיולוגי והפסיכולוגי של ההזדקנות. כחלק מעיסוק זה מראה ירמובסקי קשישים בתחפושות של גיבורי על מוכרים. הצבת הגופים המבוגרים בתוך החפושת שהורגלנו לצמד אותה לשרירים, נעורים וגוף בשיא אונו ויופיו, גורמת להם להיראות שבריריים, מכמירי לב לעיתים, אבל גם יפים ומעוררי כבוד.

 

Yarmosky_SoundofSilence_web

 

Yarmosky_whateveritisimagainstit_web

 

yarmosky_trickortreaters_web

 

בין עבודותיו של בראד ירמובסקי גם תמונות המציגות רגעים רגילים מחיי היום יום של הגיל השלישי, ללא תחפושות ואלה יפות במיוחד.

yarmosky_akiss-sshadow_web

yarmosky_shower_web

 

yarmosky_sleepwalking_web

בתעשיית האנטי אייג'ינג רואים את הזיקנה כמחלה שיום יבוא ותמצא לה תרופה. לא ירחק היום בו תהפוך לסממן של עוני, בעוד העשירים יהנו מנעורים לא טבעיים. עד שזה יקרה, מהווה הגלריה תזכורת לגופים שבעי השנים, שכיום כבר מקובל להעלים ולהחביא.

דומה שירמובסקי מציג את הגופים הללו ביופיים וגם בבזותם, הצבת הגופים המזדקנים בתחפושות ילדותיות, יכולה להתפרש גם כחסרת כבוד, כאקט של אינפנטיליזציה ולעג לדמיניזציה של גיל הזהב. מה דעתכם?


לגלריה המלאה

 

Yarmosky_ballet_web

 

Yarmosky_HorseFeathers_web

 

Yarmosky_theboxer_web

 

והתמונה האהובה עליי, וונדר וומן בגרסת הרווקה הזקנה, או אשת החתולים המשוגעת:

 

ירמובסקי עם עבודותיו, הנעורים שלו משווים נופך ציני-אירוני לפרוייקט:

 

jason_bard_0

 

אהבת? לעדכונים על הרצאות של ע' קווירית על גוף, מיניות ומגדר בתרבות הצטרפו לקבוצה בפייסבוק. ההרצאה הקרובה על אבולוציה מגדרית בפרסומות לקפה טורקי, ביום שני הקרוב, 23.2 בשעה 20:00.

 

איך קצת קולנוע ומגדר שינו את חיי

יום אחרון לקמפיין!! בשנה השניה ללימודיי באוניברסיטה נכנסתי במקרה לשיעור ששינה את חיי, לא פחות. בקורס "דברים שוולט דיסני לא סיפר לכן" של רוני הלפרן, נוכחתי איך לוקחים טקסט מוכר ואף לעוס לעייפה, של מעשייה מדכאת כמו "בת הים הקטנה" או "כיפה אדומה", ובתוכה חושפים עולם שלם, חבוי מעין, של טקסטים מעצימים ומפרים. לא אשכח את ההשראה שזה עורר בי, את תחושת ההתגלות וההארה.

אותו דבר חזר על עצמו כשלמדתי תיאוריה קווירית בקולנוע, לפתע הסתבר כי תכנים להט"ביים, נשיים, פמיניסטיים, קוויריים וכל מה שמוגדר כמוקצה ומודר בחברה, למעשה מחלחל במלוא עוצמתו מתחת לפני השטח, וכל טקסט, שמרני ככל שיראה, הוא בהכרח ספוג גם במשמעויות מתנגדות ומסרים חתרניים ומרדניים. למעשה, ככל שנעשה ניסיון לתקוף ולהדיר אוכלוסיות או ערכים מסויימים, ככה מתפרצות ההדחקות ומאשרות אותם ביתר תקיפות. כסטודנטית מתחילה הגילויים האלה הדהימו אותי ושינו את כל תפיסת עולמי.

אבל לא כולם יכולים להרשות לעצמם לימודי קולנוע ומגדר או לימודיים אקדמיים בכלל. לכן, תכליתו של "עין קווירית" הוא הניסיון להפוך את הכלים והרעיונות האלה לנחלת הכלל.  אם זה מעניין אותכן ואתכם מוזמנות לקרוא עוד. זהו היום האחרון של קמפיין מימון ההמונים במסגרתו מחולקות מתנות ומזכרות לכל. אל תחמיצו!

נותרו רק שעות ספורות לסיום הקמפיין!

לתמיכה ומידע נוסף בקרו כאן
תודה שקראתן 🙂

סירטון הפרסומת לפרוייקט: