עבודות אלה של האמן הצעיר ג'ייסון בראד ירמוסקי מספקות הצצה מרגשת לגוף המזדקן, הנמצא אולי בקמילתו. לדבריו, תפקידן לעסוק במתח הפיזיולוגי והפסיכולוגי של ההזדקנות. כחלק מעיסוק זה מראה ירמובסקי קשישים בתחפושות של גיבורי על מוכרים. הצבת הגופים המבוגרים בתוך החפושת שהורגלנו לצמד אותה לשרירים, נעורים וגוף בשיא אונו ויופיו, גורמת להם להיראות שבריריים, מכמירי לב לעיתים, אבל גם יפים ומעוררי כבוד.
בין עבודותיו של בראד ירמובסקי גם תמונות המציגות רגעים רגילים מחיי היום יום של הגיל השלישי, ללא תחפושות ואלה יפות במיוחד.
בתעשיית האנטי אייג'ינג רואים את הזיקנה כמחלה שיום יבוא ותמצא לה תרופה. לא ירחק היום בו תהפוך לסממן של עוני, בעוד העשירים יהנו מנעורים לא טבעיים. עד שזה יקרה, מהווה הגלריה תזכורת לגופים שבעי השנים, שכיום כבר מקובל להעלים ולהחביא.
דומה שירמובסקי מציג את הגופים הללו ביופיים וגם בבזותם, הצבת הגופים המזדקנים בתחפושות ילדותיות, יכולה להתפרש גם כחסרת כבוד, כאקט של אינפנטיליזציה ולעג לדמיניזציה של גיל הזהב. מה דעתכם?
והתמונה האהובה עליי, וונדר וומן בגרסת הרווקה הזקנה, או אשת החתולים המשוגעת:
ירמובסקי עם עבודותיו, הנעורים שלו משווים נופך ציני-אירוני לפרוייקט:
אהבת? לעדכונים על הרצאות של ע' קווירית על גוף, מיניות ומגדר בתרבות הצטרפו לקבוצה בפייסבוק. ההרצאה הקרובה על אבולוציה מגדרית בפרסומות לקפה טורקי, ביום שני הקרוב, 23.2 בשעה 20:00.