מאחר שקמה צעקה קלה על השימוש בתמונה הנועזת והבחירה לעסוק במיניות והשמדה של נכים ביום השואה היהודי מוסיפה את ההסבר מצ"ב: יש מי שמרגיש שציון ההשמדה של נכים/צוענים/להט"ב או שואת הארמנים, הינו בגדר הכחשת שואה, מצד שני, מהי השואה אם לא לקח מבעית נגד לאומנות? התמונה הפרובוקטיבית לכאורה של פיטר דינקלג' ("משחקי הכס"), נמוך הקומה, אוכל ענבים היא מקור להשראה עבור כל מי שנחשב פסול ליחסי מין ולרבייה גם בימינו, והבחירה בה קשורה ישירות לשאלה "למה לעסוק במיניות נכה ביום השואה?" כי טוהר הגזע והמין היה בבסיס האידאולוגיה הנאצית, וכל מערכת החינוך המדע גויסה כדי לנמק את ההכרח בו. חוקי נירנברג שהסדירו קשרי נישואין ומשפחה, עסקו למעשה במיניות כמעט באופן ישיר. בכל נקשור לנכים וחריגים שונות וחריגות אנטומית אינה נחשבת לאינדיבידואליזם מבורך אלא ליעד מובן מאליו להכחדה ומחיקת המשכיות, גם בימינו. מסיבה זו ואחרות מיניות נכה מהווה התרסה ממש כמו דגל ישראל באושוויץ. חשוב גם להזכיר שבשנות השלושים, באותה עת בה הצטלמו החריגים הללו לסרט "פריקס" נעשו גם הניסיונות הראשונים בעיקור והשמדה במשאיות גז, (ולא רק בגרמניה) שכוונה כלפי אוכלוסייה כזו בדיוק.
בהקשר לבחירה לעסוק ביום השואה במסגרת סדנת קולנוע מגדרי ראוי לציין שהוליווד לא רק שהייתה ועודנה יהודית מאוד (מסיבות שגם הן היו גזעניות), היא גם קלטה אליה את כל הכישרונות הגרמניים שנמלטו מארצם, ממרלין דיטריך ועד פריץ לאנג. ההקשרים בין קולנוע ושואה הינם בלתי נגמרים, מתיעוד ההשמדה וסרטי התעמולה עד לתיאור התקומה והעלאת מודעות לנושא באמצעות סרטים שזכו להכרה כמו "הפסנתרן" ו"רשימת שינדלר". כל הנימוקים הללו הופכים את האירוע המיוחד הזה בסדנת הקולנוע למגדריסטיות לכמעט מתבקש… מדובר באירוע אלטרנטיבי, שמתקיים במעוז אלטרנטיבי (המרכז הגאה ללהט"ב) של אוכלוסייה שגם בזכות שלה להנציח את מתיה בשואה היה מי שפקפק.
מיניות נכה בהוליווד: פגישה מיוחד ליום השואה בסדנת קולנוע למגדריסטיות (מיועדת לכל המינים והמגדרים)
יום שני הקרוב, 28.4, בשעה 19:00 במרכז הגאה של תל אביב בגן מאיר. 20 ₪.
עקב הקרנת "פריקס" הסרט הפגישה עשויה להימשך עד שלוש שעות (לא חייבים לבוא להכל).
הסרט יוקרן עם כתוביות לאנגלית, עימכםן הסליחה. מוזמנים להביא כיבוד וחברותים.
—
עין קווירית (ע' קווירית) 