היום! (שני) כשגילטי פלז'ר פוגש מגדר: להקות בנים כנישה פמיניסטית

להקת טייק ד'את בראשית דרכה. מזהות את רובי וויליאמס הצעיר?

מה ללהקות הבנים ולפמיניזם אם בכלל? מה השתנה מאז להקת "אנשי הכפר"שיועדה במקור לקהל הומוסקסואלי ועד לימינו בהם וואן דיירקשן ופיוז'ן הינן חלק בלתי נפרד מהמיינסטרים? צ'ופר: פרק מיוחד של סאות' פארק עם מבט ייחודי על התופעה.

דמי השתתפות: 20 ש"ח. שני 24.3 19:00 במרכז הגאה, גן מאיר. בבקשה להירשם מראש במייל: D_tv25@hotmail.com

*ההרצאה תכלול קטעי עירום ואלימות כפי שהופיעו ביצירות פופולאריות. מארק אוון והווארד דונאלד, מתוך הקליפ Pray של להקת טייק ד'את

רטיבים פמיניסטיים ולהט"ביים. כן, הם נמצאים שם, גם בלב המיינסטרים הקולנועי ואף אצל סרטי הגברים הכי קשוחים שריסקו את הקופות, והקורס יעסוק בחשיפתם שם. נשמע מעניין? אז בואו!

לקבוצה בפייסבוק: https://www.facebook.com/groups/1420110368236399/

לעמוד של ע' קווירית: https://www.facebook.com/pages/ע-קווירית/301517789951823

עוד לא שמעתם/ן? חדש! ימי שני, אחת לשבועיים, סדנת "קולנוע למגדריסטיות" אם מסקרן אותכן מה פמיניסטי בשליחות קטלנית, הנוסע השמיני או רמבו, האם מחפיצים גם גברים ולמה לטעון שאישה יפה הוא בכלל סרט חתרני? זו הסדנה בשבילכן/ם. צפייה בסרטים נחשבת למיומנות מולדת אבל בפועל היא רחוקה מלהיות כזו, במיוחד עבור אוכלוסיות שסובלות, לכאורה לפחות, מייצוג מועט עד הדרה מוחלטת מכלי המדיה. איך מתמודדים עם עולם עוין מבחינת ייצוגים? עולם שבו ייצוגים נשיים רק מקצינים לרעה וספק אם ישתנה בתקופתנו?

"קולנוע למגדריסטיות" – היא סדנה תיאורטית ומעשית שתקנה מיומנות ייחודית של פענוח טקסטים קולנועיים וטלוויזיוניים פופולאריים בטכניקה המיועדת במיוחד להעצמה. בקורס הזה ננכס לעצמנו כמה יצירות שלרוב כל קשר בינהן ובין פמיניזם נחשב מקרי בהחלט. אין צורך בידע קודם! שני אחת לשבועיים בשעה 19:00. תאריכי הפגישות הבאות שלנו: 24.3, 7.4, 28.4, 12.5. בשעה 19:00 במרכז הגאה, גן מאיר, ת"א.

על סדנת "קולנוע למגדריסטיות" (מאקו-גאווה)

בשבועות האחרונים התחילה במרכז הגאה סדנת "קולנוע למגדריסטיות" שעוסקת בתכניים פמיניסטיים ולהט"ביים בסרטים. המנחה היא עינב בר, דוקטורנטית למגדר ולקולנוע שמוכרת ללא מעטים כע' קווירית, מפעילת הבלוג לקולנוע שמונה כיום למעלה מאלף מנויים ועוד אלפי מבקרים מזדמנים.

הסדנה מנסה לקדם טכניקות לזיהוי נרטיביים חיוביים לאוכלוסיות מגדריות מוחלשות. אם נהוג לחשוב שרק סרטים מאוד מאוד מסויימים הם פמיניסטים או להטבאק"יים, הטענה של בר היא שהנרטיבים ותכנים הללו נמצאים בכל מקום, ובמיוחד בסרטים פופולאריים.

למה דווקא קולנוע?

נעסוק גם בטלוויזיה כי כיום הגבולות מטשטשים אבל לקולנוע יש כוח היפנוטי, יושבים באולם חשוך, סגור ומנותק, כמעט ללא גירויים מלבד המסך. לא סתם הנאציזים ומשטרים פאשיסטיים אחרים רתמו אותו לתועלתם והשקיעו בהם סכומים בגודל שגם הקולנוע של היום מחוויר לעומתם (בסוף מלחה"ע גבאלס הפיק סרט בשווי של 500 מיליון דולר של ימינו רק כדי לנסות ולהרים את המורל של גרמניה הנהרסת). הניאו מרקסיסטיים רואים בתרבות ובקולנוע וטלוויזייה בפרט את מה שמסמם אותנו ומתחזק את התודעה הכוזבת ומבטיח את המשך שליטת בעלי ההון. היום גם האינטרנט והפייסבוק מצטרפים לזה. העולם משתנה אבל השליטה נשארת.

כרזת הנוסע השמיני 2 – אישה שמצילה את העולם

מה לומדים בסדנה?

מעבר לכלים של מבע קולנועי לומדים הישרדות בעולם של ייצוגים עויינים. הסדנה שואפת להעניק כלים להתמודדות בעולם שהוא עוין מבחינות רבות לאוכלוסיות רבות. נלמד כיצד לעקוף את ההסתרות של התרבות ולפתוח אותן לתועלתנו, כאשר בראש ובראשונה אנחנו ניגשים דווקא לז'אנר הכי פחות ידידותי לכאורה, סרטים מצ'ואיסטים שמיועדים לקהל גברי הטרוסקסואלי לבן, שכבר נהפכו לסוג של קלאסיקה מודרנית. למשל הנוסע השמיני ושליחות קטלנית הם סרטים עם מטען פמיניסטי ומגדרי עצום. רידלי סקוט, שמוכר כבמאי של "תלמה ולואיז", ליהק את סיגורני וויבר לתפקיד שנכתב במקור לגבר ובבת אחת יצר מטאפורה אינסופית של היריון ואימהות שששזורה לאורך כל הסדרה שבמרכזה אישה שמצילה את העולם. גם ג'וש וידון הזכור לטובה כיוצר של באפי ציידת הערפדים לקח חלק בסאגה הזו כתסריטאי. לא הכל מושלם בסרטים האלה אבל לוותר על המטען הפמיניסטי והמגדרי החזק שלהם זה לשפוך את התינוק ביחד עם המים. יש גם חשיבות לניכוס מחדש "לשים רגל בדלת" אני מכריזה על יצירה מרכזית כפמיניסטית במקום לטעון שהפמיניזם שולי ואיזוטרי. בסדנה נראה אותו ביצירות של ג'יימס קמרון, אולי הבמאי המצליח והרווחי בעולם (טיטאניק, אווטאר), לסרטי האקשן שלו יש אלמנטים מאוד פמיניסטיים ואת חלקם יצר עם המפיקה והתסריטאית גייל אן הורד. לגבי להט"ביים – הם מאז ומעולם עמדו בשורה הראשונה של יוצרי הקולנוע. היום יש לנו במאים להט"ביים שיוצרים בפתיחות כמעט מלאה, כמו אלן בול ("דם אמיתי"), ריאן מרפי ("גלי") או לאנה ואשובסקי (שיצרה עם אחיה את "מטריקס"). זה אנאכרוניסטי להגיד שאין ביטויים להטב"קיים במדיה. הם תמיד היו ויהיו שם כי רוב היצירות מתנקזות בסופו של דבר לנושא של מיניות, שהיא האובססיה האנושית.

שאלה: יש שיגידו שיותר חשוב לדבר על העוול שנעשה לנו בייצוגים ולא להציג מראית עין שהכל בסדר. לחשוף את ההדרה והמחיקה.

תשובה: המצב רחוק מלהיות בסדר אבל כאשר אנחנו מדברים רק על הדרה ומחיקה אנחנו הופכים להיות סוכנים שלהן. אנחנו מקדמים נרטיב של יאוש והעלמה של המעט שכן קיים. זה הרסני, חייבים גם לייצר אופציות של הישרדות ולייצר לעצמנו עולם מאפשר. הקורס מבקש להראות את הנוכחות של החתרני בתוך המיינסטרים. כשמסירים את הקידודים התרבותיים אנחנו מוצאים הרבה פעמים טקסטים מאוד שמרניים ומאוד חתרניים גרים בכפיפה זה לצד זה. הקורס הזה יציג הרבה אפשרויות של איך המוקצה מצליח לשרוד ולעיתים גם לשגשג בלב המיינסטרים. החדשות הטובות הם שמחיקה היא בעצם בלתי אפשרית כי טבען של הדחקות להתפרץ, והנטייה של שנאה היא להסגיר דווקא תשוקה. ככל שטקסט הוא פובי או מיזוגני ככה הסאבטקסט שמייחס כוח לדוח דווקא מתעצם – להט"ביות היא מסוכנת כי היא מפתה ומשכנעת, נשים מאיימות כי הן חזקות וכי בניגוד לדעה המושרשת, הן דווקא נהנות מעליונות פיזית וכד'.

מלבד זאת כשאומרים שנשים מופלות לרעה בקולנוע או שיש תעמולה להט"בופובית רבים חושבים שזו אקסיומה. בסדנה אנחנו מראים בדרך איך הדברים האלה באים לידי ביטוי, כי בניגוד למה שחושבים יש לזה ביטוי טכני מאוד מובהק שאפילו קל לכמת אותו.

שאלה: האם זה לא מעושה לנסות לכופף סרטים סטרייטים ושוביניסטים לקוד פמיניסטי או גאה?

לא, כי הטקסטים האלה באמת מתקיימים מתחת לפני השטח כל הזמן, אבל גם הכפפה שרירותית היא בעצם דרכו של עולם. גם ההטרונורמה וההגמוניה בוחרות לראות באופן שרירותי רק את מה שמביא לה תועלת. במידה רבה אנחנו נעשה לסרטים מה שהתרבות ההטרונורמטיבית עושה לכל דבר אליו היא נדרשת להתייחס, כלומר קוראת אותו עפ"י צרכיה ומתוך אידיאולוגיה שיש לשרת. ההגמוניה מבצעת למעשה סינון קפדני והעלמת עין מכל מה שלא מתאים. למשל ביולוגיה ופסיכולוגיה הם למעשה טקסטים אידיאולוגיים. בסדנה נעשה תהליך דומה אך בצורה שהיא בילט אין יותר מודעת. באטלר, למשל, לקחה את עקרונות הפסיכואנליזה של פרויד והשתמשה בהם כדי להוכיח שדווקא הטרוסקסואליות היא הפרעה. אנחנו גם נשתמש בכלים אקדמיים דומים, הסדנה לא דורשת שום ידע קודם אבל כן מתבססת על עקרונות מוצקים של תיאוריות קוויריות וקולנועיות. הקריאות של הסרטים מאוד מנומקות.

מה גרם לך לפתח את הקורס?

האהבה הגדולה שלי למקצועות שלמדתי. לא כל אחד יכול להרשות לעצמו תחומי לימוד לא פרקטיים. היתה לי הזכות ללמוד קולנוע ומגדר וכל אחד מהתחומים האלה פתח לי עולם חדש לגמרי שלא הכרתי. השאיפה שלי היא להעביר משהו מזה הלאה. זה גם היה הרעיון מאחורי ע' קווירית.

השיעורים הראשוניים עסקו בסרטים מאוד גבריים ובהחפצה של הגוף הגברי. קצת מוזר שלסבית מתעסקת ביצירות גבריות ובעירום גברי
אולי אני בי סקסואלית. מצד שני, אם הומו היה עוסק במיוזיקלס/מלודרמה או בדיוות אף אחד לא היה מרים גבה. היה לי גם דחוף להצביע על מטען פמיניסטי דווקא בסרטים שנחשבים גבריים, ראיתי בזה אתגר. יש עוד המוני סרטים "נשיים" שניגע בהם לעומק, מ"נוטינג היל" ועד "החתונה של החבר שלי", בכלל נעסוק כנראה לא מעט בג'וליה רוברטס. אני מאוד מחכה גם לנתח יצירות פנטזיה כמו "הסיפור שלא נגמר" או "לבירנת'" או אפילו "מכסחי השדים", אין סוף לאפשרויות ואני פתוחה לבקשות מיוחדות.

הסדנה מתקיימת בימי שני אחת לשבועיים בשעה 19:00 במרכז הגאה, גן מאיר, ת"א.
להשתתפות יש להירשם מראש במיילd_tv25@hotmail.com:
העלות הינה 20 ₪ לפגישה.
תאריכי הפגישות הבאות: 10.3, 24.3, 7.4, 28.4, 12.5.