פדופיליה* מרומזת כנורמה הטרונורמטיבית

אילוסטרציה של שלגיה כסטודנטית – ז'אנר שלם של גיבורות מצויירות תמימות מבט

עם ההתגלות המזעזעת והמדכאת של העובדות מאחורי רצח הבר-נוער: יחסים אסורים בין מנהל הבר-נוער לנער בן 15, עולה לכותרות ובקהילה הדיון בפדופיליה. עם זאת, יש צביעות רבה ואף מידה של סילוף האמת בייחוס הפדופיליה להומוסקסואלים, בזמן שהפדופיליה ארוגה עמוקות לתוך המארג התרבותי ההטרונורמטיבי. יוסףה מקיטון מסבירה את הניסיון לתחום את הפדופיליה כאילו היא מאפיינת הומוסקסואלים בלבד. האישום הזה הוא שהסתתר בין השורות מאחורי ההחלטה לכנות את גנון "בכיר בקהילה", דהיינו "הומוסקסואל בכיר": "כוחות חברתיים חזקים רוצים להכחיש את הפדופיליה ועדיין לקיים אותה, אז הפדופיליה החברתית מותמרת לתוך גופים סוטים הנקראים פדופילים. הפדופילים מדומיינים כך שאפשר להרחיקם מהחברה, או לתקן אותם באמצעים כימיים או פסיכולוגיים". לפוסט המלא של יוסףה מקיטון בבלוג "בלי גאולה" דבורית שרגל מזכירה לנו היום את יוסי בובליל שהכיר את אישתו כאשר היתה בת 11 ובובליל עצמו בן 24. סיפורו זה שנחשף בפריים טיים, ביחד שערוריה מינית נוספת, לא מנעו ממנו להגיע למקום השני באח הגדול 2008, וכמובן להשיק סדרה בכיכובו שלו ושל בתו (שמופיעה כיום בסדרה "חברות" של ליטל שוורץ). כלומר הסיפור זכה לחיבוק המיינסטרים, וגם הצופים. לפוסט המלא של דבורית שרגל בבלוג "וולווט אנדרגראונד" האמת היא שהפדופיליה ההטרוסקסואלית היא כה מובנית לתוך המיינסטרימים שהתמונה המצורפת, שמזכירה לנו ז'אנר שלם של וולט דיסני של נערות בתוליות וצחות עור באופן מוגזם, מהווה רק דוגמא אחת מיני רבות. למעשה כל הציוויים החברתיים שחלים על אישה, מהסרת שיער ועד עור חלק מתכתבים באופן כמעט מוצהר עם פדופיליה. זיווגים של שון קונרי עם נשים ישכולות להיות בנותיו ואולי אף נכדותיו כבר דוברו בעבר אין ספור פעמים אך מבלי שהבשילה כלפיו מחאה אמיתית. כך גם בסרטיו הנוכחיים של הבמאי/שחקן סילבסטר סטאלון הנושק ל-70 ומקפיד ללהק צעירות לצידו ("בלתי נשכחים", "ג'ון רמבו" וגם "רוקי 6"). וכמובן קלינט איסטווד שכמו סטאלון בחר את השחקניות לצידו בעצמו. וודי אלן, שליהק את שרליז ת'רון לתפקיד צעירה המתאהבת בו, הוא דוגמא ידועה, המתכתבת באופן מטריד עם החיים האמיתיים, בהם נישא לביתו המאומצת סון יין. למעשה, כל שחקן מזדקן, מהריסון פורד ועד מיקל דאגלאס, מקפיד בימינו שילהקו לצידו בחורה צעירה. גם רובין וויליאמס החביב ברשימת הבושה. הקלישאה המפורסמת קובעת שבעוד שנשים שעברו את גיל 40 מוגבלות לתפקידי משנה של אימהות, גברים מוסיפים לתפקד כמאהבים בפוטנציה לנשים צעירות מהן בהרבה גם בגיל מופלג.

וודי אלן לצד שרליז ת'רון "קללת אבן העקרב הירוקה (2001)

דוגמא נודעת אחרת מ"חברים":

קורטני קוקס לצד טום סלק ב"חברים".

סיפור האהבה בין מוניקה וריצ'ארד תובל לפחות בבדיחות מודעות לעצמן על חריגותו. מסיבה זו גם לא נכללים כאן סרטים כמו "אמריקן ביוטי" או "לוליטה" המפורסם, שכן שם יש מודעות ולעיתים גם מידה של ביקורתיות כלפי חריגותו של הקשר. עם זאת, בסרטיהם של קונרי, סטאלון ואחרים שנזכרו כאן, הנטיה היא להציג הפרש גילאים גדול לטובת הגבר כעניין טבעי שמובן מאליו, עד כדי כך שאין הוא גורר כל התייחסות. העובדה הזו צורמת ויש בה כדי לרמז במשתמע על פדופיליה, גם כאשר מדובר בבגירים. רשימת הסרטים ה"מודעים לעצמם" שיש בהם הפרשי גיל גדולים בין הגבר לאישה כמובן רק מתארכת. רק ב"חברים" עצמה נכלל גם רומן של רוס עם סטודנטית שלו שגרר בדיחות משעשעות רבות על הנושא.

מהצד השני, בימינו, דיי להציץ בחשבונות משתמש של נערות צעירות בפייסבוק (בנות 11-14) ולהיווכח כי הן חשות צורך לחקות פוזות פתייניות בתמונות שהן מעלות, עוד לפני שהן משכילות לרדת לעומק משמעותן המלא. על פרסומות קצרה היריעה מלדבר (בינתיים). ילדות המפגינות מיניות ובוגרות הפגינות תמימות ילדית, הם שני צדדים של אותה התופעה.

עם הדרישה המוצדקת שנעשה חשבון נפש קהילתי, יש להיות ערים לניסיון הצדקני והצבוע להציג פדופיליה כנחלתם הבלעדית של ההומוסקסואלים, בזמן שבקהילה ההטרונורמטיבית היא מהווה סוג של "חוק טבע". גברים קשישים לצד נשים שיכולות להיות בנותיהם ואף נכדותיהם, הם עניין שבשגרה, ולא, אשטון קוצ'ר ודמי מור אינם מאזנים את המשוואה. מכירים/ות עוד דוגמאות לקשר כמו-פדופילי שמוצג כטבעי? ספרו לי.

ע' קווירית

שרשור מהפייסבוק של קטעי סרטים עם הפרשי גיל משמעותיים בין הגבר לאישה

* העירו לי שטכנית יש להבדיל בין פדופיליה, שהיא כאמור משיכה לילדים מתחת לגיל ההתבגרות ,לאבופילה: מצב שבו המשיכה העיקרית או הבלעדית היא לנערים/נערות (בגילאי 13–18). אולם במחוזות שיפוט בהם גיל ההסכמה הוא גבוה יחסית, כגון ארצות הברית ובריטניה, נפוץ יותר השימוש במונח "פדופיליה" כדי לתאר כל מקרה של משיכה מינית לפרט בגיל בו הוא קטין מבחינה חוקית (כלומר מתחת לגיל ההסכמה באותה מדינה).  עפ"י ויקיפדיה, אפבופיליה איננה נחשבת בעיני רוב אנשי האקדמיה להפרעה. כך או כך, הדרישה המגמית מנשים להיות ילדיות וילדותיות, כמו גם הציפיה מילדות להפגין מיניות כבר מגיל צעיר מתחברת באופן בלתי נמנע לפדופיליה, ומכאן החיבור שעשיתי אליה בפוסט.

לערך המלא על פדופיליה בויקיפדיה

הריגה טבעונית

"ההריגה" (the killing) היא סדרה שהכל בה צבוע באפור והכל טובל בשכול ובכאב המוות והחיים. העונה השלישית שהחלה מוקרנת כעת ביס פוגשת את הגיבורה שרה לינדן, בלשית המשטרה, לאחר שפרשה מהשירות. העונה אנו נתקלים נוכחות לסבית מודגשת ונדמה שהסדרה מציירת את הנוכחות הנשים כמקור לחסד וחמלה, עובדה הניכרת גם בכך שהולדר, שותפה לשעבר זכה במקומה בשותף מצ'ואיסט וגס רוח וכמה לחזרתה של שרה.
בעוד הולדר מסתובב בזירות פשע תוך שהוא לוגם חלב ומזכיר את הטבעונות הטריה שלו, לינדן נתקעת בגשם ומוצאת מחסה בחווה ישנה. היא רואה עצמות גדולות פזורות בחדרים, במהרה מבינים שמדובר ברפת שהפרות בה ננטשו לגורלן וגוועו ברעב. באחד החדרים היא מזהה פרה שעדיין גוססת. נסערת, היא נוסעת לביתה ונוטלת את האקדח שלה בכדי לבצע בה המתת חסד. בסופו של הפרק תמצא עצמה ניצבת מול זירת מוות בה שוכבות גופות אדם שכל שנותר מהם הוא העצמות. כך, בעדינות מצייר הפרק קו המחבר כליית הפרות לכליית הנרצחות והנרצחים, תוצאה של אכזריות בלתי נתנת לעיכול (תרתי משמע). לא זכור לי עיסוק כה רגיש ואינטליגנטי, המחבר צמחונות לרעיון של הומאניות וחמלה ואנושיות. The killing היא סדרה מדכאת, רגישה לפרטים, אחת האינטילגנטיות והטובות שראיתי. היא לא עוד סדרת משטרה בה נערמות הגופות ונשפך הדם. כאן כאן הכוכב הראשי הוא השכול, ועול החיים ששל אלה שנותרו מאחור.  עם כאב החיים והמוות יש בה חמלה נדירה ויופי לא רגיל. קשה לצפיה, לא לאנשים רגישים.

ע' קווירית