סצנת בועית הרוק המרחפת היא תמצית קיסמו של הסרט "פרינסס": מהחומרים הבנאליים, הקשים לעיתים, של היום יום, פורח פתאום נס קטן ולא צפוי לנגד עיננו. נס, שהוא חלק מעולם קסום וילדי של בבואות פלא, מתעתעות עד אסון. למרות האווירה עוכרת השלווה, הטורדת אותו מתחילת הסרט, הצופה מוצא עצמו מתמכר לקסם, אנחנו נשאבים בחוויה הנרקסיסטית, הטרנסג'נדרית, החוצה גבולות של הגוף וקווים אסורים, וכך, כאשר מתרחשת הזליגה מהקסום לנורא, גם הצופים, בדומה לדמויות, נענשים-נאנסים על שהתפתו ליהנות מהקסם הזה. לסצנת המפתח קודמים בתבונה רגעים היוצרים תמהיל מדויק של סצנות המתכתבות ונבנות זו על זו, התוצאה היא מארג עדין ומחושב, טווי ביד אומן, בו מה שהיה מבדר ומכשף עד לפני רגע, הופך למזעזע.
צפיה בסרט ביכורים של מישהי שלמדת איתה איננה קלה, לרגע חזרתי להיות סטודנטית לקולנוע התולה עיניים כמעט חרדות במסך בחשש שהסרט ימעד בשיאו, אבל הבמאית טלי שלום-עזר מוליכה אותנו במיומנות על הגבול הדק, התלול, עליו נע הסרט ומנחיתה אותנו בבטחה בצד השני בסיומו של פירואט מושלם. הסרט מהדהד את עבודותיה המוקדמות בחוג לקולנוע של אוניברסיטת ת"א. אי אפשר, למשל, שלא להיזכר בסצנת הסיום של "ליבינג רום" (שלום-עזר, 2006), בו קרן מור, הפעם בתפקיד הבת, נאספת מהספסל אל המכונית של האם (תיקי דיין) או בריב בין השתיים שסצנת הסיום שלו הדהדה בזכרוני עד היום, ופגשתי אותה מחדש ב"פרינסס".
התחבולה הויזואלית והמטאפורה העיקרית סביבה נטווה הסרט היא הדימיון בין שתיים מהדמויות. שמות המשפחה של השחקנים אינם מסגירים שום קירבה ביולוגית, וכך, הקסם שחוללה עבורנו הבמאית זולג אל המציאות, והרי כל מהותו של קסם טוב באמת הוא שלא מגלים איך עשו אותו.
הבועית השקופה השבירה, שנדמה שהמגע העדין ביותר ינפץ אותה בנשיפה, מהרגע הראשון ברור לצופה שהסכנה הגדולה ביותר אורבת לה דווקא מבית, שם ענני הקצפת הנעימים מסתירים דובדבן מורעל, מעודד לגלות בסוף הסרט שיש לה תקומה.
הסרט מוקרן הערב בערוץ הקולנוע הישראלי (6) בלוויין 22:00.
*הכותבת היא דוקטורנטית ומרצה למיניות ומגדר בקולנוע פופולארי. למידע על הרצאות.
לסיוע אקדמי בכתיבת עבודות בקולנוע ומגדר צרו עימי קשר: d_tv25@hotmail.com
עין קווירית (ע' קווירית) 